גויסו כספים
מוּרָם 115%
מטרה $1,200,000
מוּצלָח
As
Anonymous
$10
2לפני שנים
CS
Chaim Stern
$3,600
FO
Family Oberlander
$240,000
YS
Y & S Yozeph
$500,000
Dd
David
$10
RK
Reb A Klein
$10,000
2לפני שנים
SS
Shimon Sternfeld
$720
NL
Nachman Lauer
$108
RM
Reb E M Lefkovits
$24,000
2לפני שנים
RH
Reb S H Karpen
$40,000
2לפני שנים
RS
Reb Shlomo Shtul
$20,000
2לפני שנים
RG
Reb M G Lebovits
$36,000
2לפני שנים
RS
Reb Chesky Schwimmer
$14,400
2לפני שנים
Rw
Reb Berel weisz
$20,000
2לפני שנים
FO
Family Oberlender
$240,000
2לפני שנים
RA
Reb A A Lazar
$12,000
2לפני שנים
RG
Reb Yoel Grunhut
$52,000
2לפני שנים
ZS
Zvi Sobel
$17
ZS
Zvi Sobel
$17
As
Anonymous
$20
2לפני שנים
DS
Dov Singer
$72
As
Anonymous
$50
2לפני שנים
CF
Chaim Meir Friedman
$360
CR
Chaim Rosen
$10
2לפני שנים
RG
R' Yoiel Greenhut
$52,000
RA
R' Avrohom Aharon Lazar
$12,000
YD
Yoinah Yissochor Dov Weiss
$20,000
RM
R' Eliezer Meir Lefkovitch
$24,000
LS
L S
$500
בש
בעילום שם
$20
רש
ר' יחזקאל שווימער
$14,400
RH
Rabbi Shlomo Hirsch Karpen
$40,000
As
Anonymous
$360
2לפני שנים
-
FY
Family Yozeph (ID: 1690)
בנין קינדרגרטן יוטא יוזשעף
2 תורמים$500,072 גדל מ $250,000 מטרה 200.03% -
FO
Family Oberlander (ID: 1684)
שמחה זאל לע"נ הנגיד רבי שמואל אויבערלאנדער זצ"ל
4 תורמים$240,142 גדל מ $120,000 מטרה 200.12% -
ר
ר יואל גרינהוט שליט"א קרית יואל (ID: 1685)
זכות כיתה ו נקנה על ידי הנגיד באהל המוסדות על טהרת הקודש בארץ ישראל
1 תורמים$52,000 גדל מ $25,000 מטרה 208.00% -
FK
Family Karpen (ID: 1683)
שער חיים אריה ע"ש זקנינו הרב ר' לייבל קארפען זצ"ל
4 תורמים$40,750 גדל מ $40,000 מטרה 101.88% -
המ
הרב אליעזר מאיר לעפקעוויטש (ID: 1687)
2 תורמים$27,600 גדל מ $20,000 מטרה 138.00% -
יד
יונה יששכר דוב ווייס וזוגתו מרת אסתר שרה (ID: 1688)
1 תורמים$20,000 גדל מ $20,000 מטרה 100.00% -
מפ
משפחת פריינד-שווימער (ID: 1689)
שם הבנין חיה רחל לזכר נשמת מרת חי'ה רחל בת הרב ר' חיים
1 תורמים$14,400 גדל מ $650,000 מטרה 2.22% -
עה
על ידי הנגיד הרב החסיד ר' אברהם אהרן לעזער בארא פארק (ID: 1686)
1 תורמים -
RN
Rabbi Akiva Nieman (ID: 1682)
בית חינוך לבנות אהל חנה
2 תורמים$860 גדל מ $5,000 מטרה 17.20% -
הש
הרב ר׳ שלמה באמבערגער (ID: 1681)
בית חינוך לבנות אהל חנה
0 תורמים$0 גדל מ $180,000 מטרה 0.00%
בית החינוך ”אהל חנה“ במודיעין עילית שנתיסד ע“י הרה“ג ר‘ שלמה באמברגער שליט“א עומד כבר זה עשר שנים ונודע לתהילה כאשר זוכה להעמיד תלמידות שכל רואיהם יכירו בהם פרי העמל המושקע בחינוך הטהור. כאשר המוסד משקיע במיוחד בהחדרת רגשי קודש ואהבה לתורה ומדות טובות והכל מתוך שמחת חיים ורוממות בדרך המסורה ללא כל שינוי, המוסד מתנהל על טהרת הקודש ממש ללא שום שעבוד לשלטון הרשעה והוא מתנהל בשפת האידיש. מנהל המוסד נמנה על חשובה תלמידי מרן ראש הישיבה הגרמ“ד סאלאווייצ‘יק שליט“א משיירי דור דעה בנו של רשכבה“ג מרן הגרי“ז זצלה“ה. חיבה יתירה נודעת לו אצל ראש הישיבה, ומצעירותו הוא מתייעץ תמיד ברבו הגדול ובפרט בניהול בית החינוך שהוא מקבל ממנו כסדר עצתו והדרכתו בקודש וכל הקמת המוסד הזה מתחילתו הוקם בברכתו ובעידודו של ראש הישיבה שליט“א אשר מכיר בו כתלמיד נאמן שראוי לנהל מוסד שימשיך שלשלת הזהב של החינוך הטהור. במוצש“ק פ‘ ויחי נכנסו המנהל עם קבוצה של כמה הורים נכבדים למעונו של ראש הישיבה לקבל ממנו עצה והדרכה בענינים שעומדים על הפרק
כאשר ב“ה המוסד גודל ומתרחב משנה לשנה ועתה עומדים סמוך ונראה להקמת סמינר שימשיך את החינוך הנפלא של בית הספר בקדושתו ובטהרתו. ראש הישיבה שליט“א קיבלם בחום ואהבה ועודד וחיזק את המנהל וההורים שימשיכו בדרך הזו ונתפעל מהמסירות נפש של ההורים שאע“פ שיכולים לחנך בנותיהם חינם בבית יעקב אעפ“כ מבינים כמה נחוץ וחשוב להשקיע בחינוך זך וטהור ולהוציא חלק גדול מהכנסותיהם לצורך חינוך הבנות. כמו“כ התפעל מהמאמץ והמסירות של המנהל שליט“א שטורח ללא לאות למען הצלחתו ושגשוגו של המוסד ובפרט בתשלומי העובדות שמסתכם להון רב. נביא בזה כמה מהנידונים שנתלבנו באסיפה הנ“ל ומה שהשיב להם ראש הישיבה שליט“א. שאלה. היות והכתה הגבוהה כתה ז‘ מתקרבת אל גיל הסמינר, וייסוד ובנין של סמינר דורש כוחות ומשאבים מיוחדים בפרט בתנאים אלו שהמוסד נמנע לחלוטין מלקבל סיוע ממשלתי ועירוני, ויחד עם זאת בית החינוך ברמת לימודים גבוהה בכל התחומים והמקצועות כמו בשאר המוסדות בעיר, אי לכך השאלה היא האם אכן כה חשוב להתאמץ בהקמת סמינר ברוח זו על אף כל הקשיים הכרוכים בכך. השיב ראש הישיבה: בודאי זה נחוץ מאוד להמשיך
את אותו החינוך גם בסמינר שלא ילך הכל לאבדון ח“ו ומצוה גדולה וזכות עצומה להמנהל שליט“א לייסד הסמינר וזה בגדר המתחיל במצוה אומרים לו גמור. שאלה. אנו רואים שיש הרבה בני תורה שלא שולחים כאן א“כ כפי הנראה אינם מבינים הערך והחשיבות של מוסד כזה אולי כדאי שראש הישיבה יכתוב על כך כמה מילים. השיב ראש הישיבה: אלו שלא שולחים זה לא בגלל שאינם יודעים אלא בגלל שהם לא רוצים לדעת. שאלה. האם יש איזה חילוק בענין של טהרת הקודש בין מוסד של בנות למוסד של בנים. תשובה. בודאי גם אצל בנות חובה להקפיד על כך שלא יקבלו כסף מהממשלה, אני לא יודע אם זה ממש באותו דרגה כמו בנים, אבל גם בבנות ודאי צריך להקפיד, זה אחריות גדולה. שאלה. יש אלו שחוששים שאם יקימו סמינר על דרך זו הבנות לא יצאו עם תעודות של הכשרה באופן רשמי ואז יהיה קשה להם בפרנסה. תשובה. הלא יוכלו להיות מורות בבתי חינוך כדוגמת הבית חינוך שלכם, הלא יש לכם בלע“ה הרבה כתות. שאלה. הלא זה רק יועיל לאחוז קטן ולא לכולם. תשובה. גם בבית יעקב היום זה ג“כ כך שרק מיעוט קטן יכול להשיג פרנסה במקומות כאלו שיש שם רוח של תורה וירא“ש, אבל השאר לדאבוננו מחפשים לרעות בשדות זרים ר“ל א“כ במה יש להם עדיפות וכי זה רצוננו להעמיד תורה בצורה כזו שיחפשו פרנסה במקומות כאלו הלא כל מי שי“ל עינים יכול לראות כמה זה משפיע לרעה על כל האידישקייט של הבית. שאלה. יש דואגים כי בהיות שיש רק מיעוט בנות שהן מתחנכות בדרך כזו, הם יכולים להגיע לרגש של נחיתות כאילו שהם סוג ב‘. תשובה. העצה היא לרומם את רוחם וליתן להם
גאוה של קדושה כענין שכ‘ ויגבה לבו בדרכי ד‘ שירגישו גודל המעלה והחשיבות של החינוך הטהור והזך שהם מקבלים כאן, וישמחו בזה. והוסיף- אני לא הולך לפסול בית יעקב, אבל ודאי שחינוך כזה שאתם נותנים זה הרבה יותר טוב ואשריכם שיש לכם את השכל להבין את זה ולהשקיע בזה, והרי החינוך של המוסד יש לו השפעה על כל העתיד של הילדים ושל הדורות הבאים, א“כ בודאי שזה צריך להיות מה שיותר נקי ומזוכך שעי“ז יהיו הפירות יותר מתוקים בעז“ה. שאלה. האם ניתן להתחיל סמינר גם עם כתה של 13 בנות כ“י. תשובה. הלא שרה שנירר ע“ה התחילה רק עם חמשה בנות, ואתם רואים איזה תנועה גדולה התפתחה מזה, אין לכם מה לדאוג והבית חינוך והסמינר עוד יגדל הרבה בעז“ה. שאלה. עד כמה יש לעמוד על ענין של שפת האידיש בשעה שכלל העיר מדבר בשפת העברית. תשובה. בודאי שזה קשה, גם כאן בירושלים הרבה מוסדות עברו לשפת העברית, אבל צריך להקפיד ע“ז כמה שניתן, נכון שהרבה עברו לדבר עברית אבל זה לא טוב, תעמדו ע“ז חזק כמה ששייך, על פרט זה מוכרחים לעמוד חזק וד‘ יצליח דרככם. שאלה. יש שדואגים שאם ילמדו באידיש יהיה יותר קשה בשידוכים כי ברוב הישיבות לומדים היום בעברית. תשובה. וכי אתם חושבים שהבנות שלומדים כאן לא יודעים עברית, אין היום דבר כזה, הם יודעים טוב גם שפה זו, אבל בכ“ז צריך להקפיד על אידיש כמה שרק ניתן. בסיומו של הערב ראש הישיבה שליט“א העדיף מברכתו ואמר ”אשריכם שאתם מבינים גודל המעלה של חינוך טהור כזה, והשי“ת יתן שתראו רק נחת מכל התלמידות והמנהל שליט“א יצליח בנקל להמשיך בעבודת הקודש, והבא ליטהר מסייעין אותו.
כאשר ב“ה המוסד גודל ומתרחב משנה לשנה ועתה עומדים סמוך ונראה להקמת סמינר שימשיך את החינוך הנפלא של בית הספר בקדושתו ובטהרתו. ראש הישיבה שליט“א קיבלם בחום ואהבה ועודד וחיזק את המנהל וההורים שימשיכו בדרך הזו ונתפעל מהמסירות נפש של ההורים שאע“פ שיכולים לחנך בנותיהם חינם בבית יעקב אעפ“כ מבינים כמה נחוץ וחשוב להשקיע בחינוך זך וטהור ולהוציא חלק גדול מהכנסותיהם לצורך חינוך הבנות. כמו“כ התפעל מהמאמץ והמסירות של המנהל שליט“א שטורח ללא לאות למען הצלחתו ושגשוגו של המוסד ובפרט בתשלומי העובדות שמסתכם להון רב. נביא בזה כמה מהנידונים שנתלבנו באסיפה הנ“ל ומה שהשיב להם ראש הישיבה שליט“א. שאלה. היות והכתה הגבוהה כתה ז‘ מתקרבת אל גיל הסמינר, וייסוד ובנין של סמינר דורש כוחות ומשאבים מיוחדים בפרט בתנאים אלו שהמוסד נמנע לחלוטין מלקבל סיוע ממשלתי ועירוני, ויחד עם זאת בית החינוך ברמת לימודים גבוהה בכל התחומים והמקצועות כמו בשאר המוסדות בעיר, אי לכך השאלה היא האם אכן כה חשוב להתאמץ בהקמת סמינר ברוח זו על אף כל הקשיים הכרוכים בכך. השיב ראש הישיבה: בודאי זה נחוץ מאוד להמשיך
את אותו החינוך גם בסמינר שלא ילך הכל לאבדון ח“ו ומצוה גדולה וזכות עצומה להמנהל שליט“א לייסד הסמינר וזה בגדר המתחיל במצוה אומרים לו גמור. שאלה. אנו רואים שיש הרבה בני תורה שלא שולחים כאן א“כ כפי הנראה אינם מבינים הערך והחשיבות של מוסד כזה אולי כדאי שראש הישיבה יכתוב על כך כמה מילים. השיב ראש הישיבה: אלו שלא שולחים זה לא בגלל שאינם יודעים אלא בגלל שהם לא רוצים לדעת. שאלה. האם יש איזה חילוק בענין של טהרת הקודש בין מוסד של בנות למוסד של בנים. תשובה. בודאי גם אצל בנות חובה להקפיד על כך שלא יקבלו כסף מהממשלה, אני לא יודע אם זה ממש באותו דרגה כמו בנים, אבל גם בבנות ודאי צריך להקפיד, זה אחריות גדולה. שאלה. יש אלו שחוששים שאם יקימו סמינר על דרך זו הבנות לא יצאו עם תעודות של הכשרה באופן רשמי ואז יהיה קשה להם בפרנסה. תשובה. הלא יוכלו להיות מורות בבתי חינוך כדוגמת הבית חינוך שלכם, הלא יש לכם בלע“ה הרבה כתות. שאלה. הלא זה רק יועיל לאחוז קטן ולא לכולם. תשובה. גם בבית יעקב היום זה ג“כ כך שרק מיעוט קטן יכול להשיג פרנסה במקומות כאלו שיש שם רוח של תורה וירא“ש, אבל השאר לדאבוננו מחפשים לרעות בשדות זרים ר“ל א“כ במה יש להם עדיפות וכי זה רצוננו להעמיד תורה בצורה כזו שיחפשו פרנסה במקומות כאלו הלא כל מי שי“ל עינים יכול לראות כמה זה משפיע לרעה על כל האידישקייט של הבית. שאלה. יש דואגים כי בהיות שיש רק מיעוט בנות שהן מתחנכות בדרך כזו, הם יכולים להגיע לרגש של נחיתות כאילו שהם סוג ב‘. תשובה. העצה היא לרומם את רוחם וליתן להם
גאוה של קדושה כענין שכ‘ ויגבה לבו בדרכי ד‘ שירגישו גודל המעלה והחשיבות של החינוך הטהור והזך שהם מקבלים כאן, וישמחו בזה. והוסיף- אני לא הולך לפסול בית יעקב, אבל ודאי שחינוך כזה שאתם נותנים זה הרבה יותר טוב ואשריכם שיש לכם את השכל להבין את זה ולהשקיע בזה, והרי החינוך של המוסד יש לו השפעה על כל העתיד של הילדים ושל הדורות הבאים, א“כ בודאי שזה צריך להיות מה שיותר נקי ומזוכך שעי“ז יהיו הפירות יותר מתוקים בעז“ה. שאלה. האם ניתן להתחיל סמינר גם עם כתה של 13 בנות כ“י. תשובה. הלא שרה שנירר ע“ה התחילה רק עם חמשה בנות, ואתם רואים איזה תנועה גדולה התפתחה מזה, אין לכם מה לדאוג והבית חינוך והסמינר עוד יגדל הרבה בעז“ה. שאלה. עד כמה יש לעמוד על ענין של שפת האידיש בשעה שכלל העיר מדבר בשפת העברית. תשובה. בודאי שזה קשה, גם כאן בירושלים הרבה מוסדות עברו לשפת העברית, אבל צריך להקפיד ע“ז כמה שניתן, נכון שהרבה עברו לדבר עברית אבל זה לא טוב, תעמדו ע“ז חזק כמה ששייך, על פרט זה מוכרחים לעמוד חזק וד‘ יצליח דרככם. שאלה. יש שדואגים שאם ילמדו באידיש יהיה יותר קשה בשידוכים כי ברוב הישיבות לומדים היום בעברית. תשובה. וכי אתם חושבים שהבנות שלומדים כאן לא יודעים עברית, אין היום דבר כזה, הם יודעים טוב גם שפה זו, אבל בכ“ז צריך להקפיד על אידיש כמה שרק ניתן. בסיומו של הערב ראש הישיבה שליט“א העדיף מברכתו ואמר ”אשריכם שאתם מבינים גודל המעלה של חינוך טהור כזה, והשי“ת יתן שתראו רק נחת מכל התלמידות והמנהל שליט“א יצליח בנקל להמשיך בעבודת הקודש, והבא ליטהר מסייעין אותו.